חיסונים: חששות ותקוות בין קורונה לפפילומה

בריטניה אישרה את החיסון של חברת פייזר לקורונה ובכך הפכה למדינה הראשונה בעולם המערבי המחסנת בצורה המונית את אזרחיה. החיסון בבריטניה משמש כמו ניסוי שטח אמיתי עבור כל העולם. לאור החששות הטבעיים מההתחסנות וההתנגדות של ציבורים מסוימים להתחסנות יש לא מעט הרמות גבה על כך שדווקא בבריטניה הקדימו את כל העולם והיו הראשונים לאמץ את החיסון כביכול בניגוד לשמרנות הבריטית. יש הטוענים כי המהירות של אימוץ החיסון משמעותו זלזול בבחינת הבטיחות של החיסון כדי להשיג יעילות, מעין העדפה של כמות על איכות בשונה מסטנדרטים בינלאומיים כמו של הFDA שטרם אישר את החיסון למרות שארצות הברית היא בין הנפגעות הגדולות ביותר מהנגיף. עם זאת מומחים בריטיים טוענים כי החיסון בטוח מאוד לשימוש וכי הסיכון בלהיות הראשונים בטל בשישים לעומת הרווח של חודש תחלואה פחות ממדינות אחרות שווה זאת.

האמת שמי שמכיר את ההיסטוריה של בריטניה לא היה מופתע כל כך. אם לוקחים לדוגמא התחסנות לוירוס אחר – נגיף הפפילומה אז גם במקרה ההוא בין המדינות הראשונות שהציגו וקידמו התחסנות לנגיף היתה בריטניה לצד מדינות כגון ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. גם במקרה ההוא היו דיונים האם החיסון בטוח מספיק והוכח שהוא בהחלט בטוח וגם מסייע מאוד במניעת התחלואה. דווקא ישראל במובן זה היא מעט מאחור עם הטמעת החיסון לכיתות ח' במערכת החינוך רק בשנים האחרונות (להרחבה- https://stopapilloma.co.il).

בריאות מינית וגופנית
בריאות מינית וגופנית

הניסוי הבריטי כבר מלמד על הצורך לאחסן את החיסון בקירור מה שמחייב שימוש במקפיאים רבים המצויים באזורי אחסון חסויים ומשם הם מובלים לנקודות בהן מתבצעות החיסונים המצוידות במקררים חלשים יותר המאפשרים לחיסון להחזיק מעמד ימים נוספים. מעניין לראות עד כמה הקרע בין בריטניה לאירופה בעקבות הברקזיט משפיע על ההתנהלות גם לגבי החיסון. בינתיים לא נראה כי מספיק מידע מבריטניה מגיע למדינות סמוכות ומתעוררים גם קשיים לוגיסטיים בהובלת החיסון בקירור לצרפת או לבלגיה. נקודות דמיון ניתן למצוא דווקא במדיניות שאימצו מדינות אחרות כגון קנדה ומדינות האיחוד בנוגע לאוכלוסיות שיתחסנו קודם וכמו בבריטניה תינתן עדיפות לעובדים בשירותי הבריאות ולאוכלוסיות בסיכון גבוה כגון הקשישים.